כל הפוסטים בנגישות חלקית

שלום עלחם – איזה שם מדליק? כבר מהשנייה שקראתי את שם המקום ידעתי שאוהב אותו. הגענו בבוקר יום שישי, זמן קורונה. אנשים עומדים בסדר מופתי

החלום ומימושו "מטרלו" (Mattarello – מערוך באיטלקית) הוא פרי אפייתו של עדי פרץ, בן הקיבוץ, שהיה במשך שנים צלם אוכל, והחליט לעבור מהעדשה אל העדשים,

 איטליה -עכשיו  אפשר רק לחלום עלייך … (קורונה טיים) הזמן הוא זמן קורונה. מגפה משתוללת ברוב העולם ובעיקר באיטליה…הגעגועים ילכו ויתעצמו. אחת הארצות המדהימות והיפות

כיסונים מלאים בכל טוב! טניה היא אישה חביבה שאת כל מירצה וניסיונה מרכזת במקום קטן ומצוחצח בואך, לא תאמינו – חדרה. כן, כן. אי שם

אוירה וטעם של חול אם הייתי יודעת, הייתי מגיעה לכאן הרבה קודם. איך חמקה הרשת הזו מעיני. זה באמת לא אופייני לי. אבל מה שחשוב

אכלנו ברפת והיה מוווושלם! חיפשנו לנו מסעדה לצהרי יום שישי לאחר סיור במנהרות הכותל. כיוון שירושלים שוקקת חיים בשעות הצהריים, בקשנו למצוא מסעדה בפאתי העיר

גם בריא וגם טעים – יש דבר כזה? המשפט שמנחה אותי בדרך כלל הוא שהדברים הטעימים באמת – הם פחות בריאים. איך לומר זה הוכיח

מוסד קולינרי ותיק את מסעדת סבסטיאן אני מכירה ופוקדת מאז עבדתי בסלקום בהרצליה פיתוח. וזה היה לפני שנים רבות. אני זוכרת את היום שפתחו את

חלב עם הרוח – איזה שם ענק! למרגלות הר השאבי שבגליל המערבי שוכנת חוה קטנה וקסומה. חוות חלב עם הרוח. בגבעות שמסביב רועה עדר עיזים,

פנינה בבירת העמק בית קפה חלבי בו מגישים בעיקר קינוחים אך גם מנות קלות חלביות, מצטיינים בתצוגה מרשימה מאוד של מאפים מיוחדים וטעימים שמקשים מאוד

הצרפתיה הקטנה דווקא יצאה גדולה! בדרכנו לצפון או בביקורנו בפסטיבל המדרכות בעפולה כמידי שנה בסביבות חודש אוקטובר (מאוד מומלץ), חובה להתארח בצרפתיה הקטנה. נודה באמת

מה חשבתם שלא ארוץ לבאבאג'ים? אחרי שהמליצו עליו בקבוצת הפייסבוק השמורה לגרגרנים בלבד… !? כבר חלמתי על השווארמה בלילה…. הייתי חייבת לבדוק אם היא מאותה

קודם כל השם – מהמם! בכל פעם שעברנו סמוך לבית הקפה הזה ברחוב הרצל, השלט המורה על שמו גרם לנו להתחיל ולזמזם את השיר. יום

מצטיינים בלחמג'ון , נו מה… כשמה כן היא מסעדה המגישה אוכל טורקי… שווארמה נהדרת ובעיקר לחמג'ון נהדר. סלטים מגוונים ותוספות מתחלפות. השירות היה מהיר ונעים.

איטלקית חמה וטעימה! בלב ליבו של הרובע בראשון לציון שוכנת לה מסעדה חמה, איטלקית, צנועה וייחודית. הקינוחים שלהם בנוסף למאכלים האיטלקיים המסורתיים שהם פסטות ופיצות

שפע ואיכות זה שם המשחק! איזה כיף להגיע למקום שבו מקבלים את פניך בחיוך רחב! זה כל כך פשוט ונעדר בכל כך הרבה מקומות במחוזותינו.

נאות סמדר! נקודת יישוב מעניינת בדרך לאילת. בעבר היינו בסיור מודרך במקום. מאוד נהננו. קהילת אנשים מיוחדת הקימה את המקום והפכה אותו לפנינה פורחת. כשאני

הממלכה הקסומה – פפריקה שמה! מי שמבקר באתר שלי כאן לעיתים, כבר למד להכיר כי אחד האהבות הגדולות שלי הוא אוכל הודי. שמעתי על "פפריקה"

רומני הונגרי במעלות! באחת הגיחות שלנו לצפון, הגענו להנגיש את סניף ביטוח לאומי. מטרה המקדשת את האמצעים כמובן! בחיפוש מהיר באזור מעלות תרשיחא נתקלנו במסעדה

אחת המעדניות השוות שפגשתי! אז האמת שנתקלתי בתמונות שאבי ביטון מעלה לאינסטגרם של מאכלים ממעדניית "סוליקה" סוליקה ע"ש סבתו ז"ל, הן היו מגרות ממש. כך

טלביה – הלב נפתח! הגענו לירושלים לפסטיבל "מסעדות פתוחות" שהיה מוצלח מאוד מבחינת ערבי השיח בנושאי אוכל, בלוגרים וכו'. מאוד נהננו. ברחוב בו התכנסנו לשיח

עמי הבלקן – זה כאן! תדעו לכם שהאוכל הבולגרי מאוד דומה ליווני ושניהם משיקים בצורה חביבה לאוכל הטורקי. אני מוצאת דימיון רב בין המאכלים של

 מי זוכר את ימי ההקמה של סלקום שנצבעו בתבלינים הודים משגעים? המסעדה ההודית הוותיקה ביותר לדעתי שקיימת כבר המון שנים בהרצליה פיתוח. רינה פושקרנה מחזיקה

השף שאול בן אדרת – פשוט גאון! אני זוכרת שמאז ומתמיד הרשימה אותי העובדה שהשף שאול בן אדרת הוא אוטודידקט. הוא למד את כל מלאכת

 [wonderplugin_audio id="75"]     מקום שהוא בעצם חלום שהתגשם! זהו ביסטרו של בוקר, צהריים ולילה, שבו כל אחד, בכל רגע, יכול למצוא משהו להתאהב בו